רוב הילדים מגיעים לגן עירייה כשהם כבר יודעים לספור עד עשר.
מה שהם יודעים, בעצם, זה לדקלם את רצף המספרים כפי שהם מכירים דקלומים אחרים.
ידע זה הוא הבסיס לשלב הבא - מנייה.
כדי למנות הילד צריך להתאים בין הספרות שהוא מדקלם לבין הפריטים שהוא מונה באופן חד-חד-ערכי, כלומר, עליו למנות את כל הפריטים כשהוא מונה כל פריט פעם אחת בלבד.
כדי לדעת מהי כמות הפריטים.
בנוסף, על הילד להבין שלמספר האחרון שמנה יש חשיבות מיוחדת : הוא מייצג את כמות הפריטים, זהו העיקרון הקרדינלי.
אם נשאל ילדים שעדיין לא הפנימו עיקרון זה "כמה חרוזים יש בצלוחית?" הם ישובו וימנו שוב ושוב ושוב,,
בנית מגדל היא דרך נהדרת לתרגל את השלבים הנ"ל
ילדים אוהבים לבנות ולא פחות הם אוהבים מגדלים שנופלים
לבנית המגדלים אני משתמשת בלבנים של דיג'י
אלה אביזרים מצוינים להמחשת השיטה העשרונית, אם אין כאלה ברשותכם, תוכלו להשתמש במקומן באבני דומינו או אפילו באבני רמיקוב.
אפשר לשחק לבד, בזוג או בקבוצה
השחקן הראשון מניח לבנה ואומר "אחת"
השחקן השני יניח לבנה מעל הראשונה ויגיד "שתיים"
השחקן השלישי [או אם יש זוג שחקנים, יהיה זה שוב השחקן הראשון] יניח וימנה "שלש"
וכך הלאה עד שהמגדל נופל,,
אפשר לסמן בדיאגרמה כמה לבנים הצלחנו לבנות עד שהמגדל נפל
אפשר לערוך תחרות בנית מגדלים
ואפשר סתם להתחיל לבנות מהתחלה :)
עוד רעיון יפה וחינוכי :-)
השבמחק