לא ייאמן באיזו מהירות הסתיימה לה שנת הלימודים, החופש הגדול כבר כמעט כאן, מסיבות הסיום בעיצומן, זמן מתאים לסיכומים.
בגדול, זו היתה יופי של שנה, הגעתי בבקרים, נהנתי עם הילדים ובצהריים כשיצאתי מהגן עשיתי ריסט.
ללא מסיבות/אסיפות הורים/שיחות טלפון/ניהול תקציב/דוחות/איבחונים/מעקבים התפתחותיים,,,
17 שנה חייתי את העבודה כמעט 24/7.
כן, גם בלילה, בחלומות, והשנה היתה שנה של שקט נפשי וכייף גדול עם הילדים.
החלק המוצלח פחות הוא שהמשכורת שלי קטנה לעומת השנים הקודמות. גמול ניהול מהווה חלק לא קטן ממשכורתה של גננת. עם ותק כמו שלי הוא היה אמור להינתן לי אבל חל"ת שלקחתי קטע את הרצף ולא קיבלתי. למרות זאת שווה לי.
כנושא אורך לקחתי על עצמי את היצירה בכלל ואת המנדלות בפרט.
נושא שפיתחתי במהלך השנה.
יצרנו חומרים מחומרים שונים :
קופסאות מקושטות בחרוזים כמתנה ליום המשפחה, מנדלות ממשחקי הרכבה שמפרקים כשמסיימים, מנדלות בכחול לגן ליום העצמאות, מגזרות בסוכות, סביבונים מדיסקים בחנוכה וודאי עוד כמה שזרחו מפרחוני.
כעבודת סיכום לנושא החלטתי להכין עם כל ילד מנדלה מפלסטלינה ומחומרי יצירה מגוונים.
התחלתי בסביבות פסח, עבדתי עם כל ילד באופן אישי וזו היתה חוויה ענקית.
הילדים חיכו שאגיע, ציפו לתורם, גם אלו שלא מתקרבים לשולחנות היצירה הפצירו בי שאזמינותם כבר.
לכולם הוגשה פלסטלינה וחומרי יצירה מגוונים כמו אבני פסיפס, פאייטים, כפתורים, חרוזים וכו'.
כל ילד קיבל קרטון ביצוע ועליו מצויירים ארבעה עיגולים אחד בתוך השני.
וכרגיל, במנדלות, למרות שנקודת הפתיחה היתה דומה ולמרות שלילדים יש נטיה להעתיק אחד מהשני, אף יצירה לא זהה ליצירה אחרת.
תראו את הבנות, יושבות עם המנדלות בשמש ממתינות לייבוש לפני צביעת הרקע.
ועל הקיר בגן אחר :
אתמול במסיבת הסיום הראשונה מבין שלש, כי כך זה כשעובדים בשלושה גנים, כשההורים הקריאו ברכות לצוות, ביקשה אחת הילדות לברך בעצמה.
היא עלתה ונעמדה על כסא ואמרה שברצונה להגיד תודה לעירית כי בלעדיה [בלעדי!] לא היו כאלה יצירות בגן.
הברכה הספונטנית שיצאה ממנה בכזו טבעיות סיכמה עבורי את השנה בחיוך גדול ובלב מפוצץ מאושר.
נראה ונשמע נהדר :-)
השבמחק